רפואה סינית היא כלי להוצאה לפועל של תפיסת עולם הנקראת דאו. על פי הדאו מטרת החיים של האדם היא למצות את מירב הפוטנציאל האנרגטי הטמון בו במשך 120 שנות חייו, ולנצל תקופת זמן זו לשם גדילה והתפתחות. עצם ההתפתחות הזו תורמת אנרגיה בחזרה ליקום וכך נמשך המעגל האינסופי של תנועה והשתנות החיים.

כדי לעמוד במשימה זו על האדם לשמור על בריאותו ולשמר את תהליכי ייצור האנרגיה בגופו. הרפואה הסינית רואה את הבריאות כמצב הטבעי של האדם. מצב שבו האדם מתפקד במיטבו ברמה הגופנית, הנפשית והמנטלית. מטרתה לשמור את האדם בקו הבריאות ולעזור לו לחזור לקו הבריאות בצורה היעילה ביותר כאשר הוא נהיה לחולה.

הרפואה הסינית הקלאסית מתוארת לראשונה בספר "האמת הפנימית של הקיסר הצהוב" (Huang Di Nei Jing). הספר, בן למעלה משלושת אלפים שנה, עוסק במהות החיים ובמקומו של האדם בין שמיים וארץ. ספר זה נחשב, ביחד עם "ספר התמורות" (Yi Jing), למהות החשיבה הסינית.

הרפואה הסינית הקלאסית שמה דגש על שמירת ההרמוניה בזרימת האנרגיה בין האדם לבין העולם הסובב אותו. הטיפול מתמקד בדיקור ובשינויים בתזונה ובאורח החיים לפי הצורך. הדיקור נעשה בשיטת "הגזעים השמימיים והענפים הארציים" הנחשבת ל"גבוהה" ביותר בין שיטות הטיפול של הסינים, והקשה ביותר ללימוד והטמעה. השיטה שימשה, מסורתית, רק לטיפול במשפחה הקיסרית.

רפואה סינית קלאסית שונה מאוד מהשיטה שנקראת "רפואה סינית מסורתית". שיטה זו, שהיא למעשה מודרנית הרבה יותר, התפתחה בסין הקומוניסטית של המאה האחרונה ועיקר הדגש בה הוא על רפואת הצמחים והתרופות. היא נחלקת לשמונה ענפי טיפול עיקריים: דיקור, צמחי מרפא, טיפולי מגע, מוקסה, כוסות רוח, צ´י גונג, תזונה ואורח חיים.