Flying-Stars
חיפוש:


    מרפאה
    טיפול בילדים
    טיפול במבוגרים


מרפאה
במה שונה הטיפול בילדים מהטיפול במבוגרים?

 

"בילדים צריך לטפל מהר" אמר לי רופא ילדים עתיר ניסיון לפני המון שנים, "אחרת הם מבריאים לבד!" המשיך הרופא את הבדיחה הידועה מעולם הפדיאטריה. בדיחה זו מכילה בתוכה גרעין לא קטן של אמת - ילדים נקראים ברפואה הסינית "יאנג לא בשל". תהליך הגדילה המואץ של שנות הילדות מאופיין בהרבה אנרגיית יאנג ובמעט גוף, או יין. לכן ילדים מפתחים מחלות בקצב ובאופי מאוד גבוה ודרמטי, אבל גם מסוגלים להחלים ממצבים שנראים מאוד קיצוניים בצורה מעוררת השתאות.

 

ילדים הם גם הרבה יותר "פשוטים" ממבוגרים - המודעות העצמית שלהם טרם הבשילה ולכן הם עוד לא פיתחו את מנגנוני השליטה העצמית של הדחקות והכחשות האופייניות לנו המבוגרים. מסיבה זו נדיר למצוא גורמי מחלה פנימיים/ נפשיים בילדים מתחת לגיל 7-8.

 

לעומת זאת, ילדים ניזונים לא רק מאוכל ומאויר. הם זקוקים להזנה מתמדת מאנרגיית ההורים ובמיוחד מהאם, איתה חווה הילד קשר הדוק וסימביוטי (ויש אמהות שירחיקו ויאמרו - ברגעי המצוקה - אפילו קשר פרזיטי!). לכן ילדים מפתחים, פעמים רבות, מחלות בעלות מאפיינים גופניים ברורים בעקבות מתח רגשי או אי - וודאות בתא המשפחתי. אני מזכיר לכם את הפעם הראשונה שנסעתם לחופשה בלי הילדים ו"בדיוק ביום שיצאנו לחופש הילד נהייה חולה", או כשהשארתם בבוקר ילד בריא בגן וקיבלתם קריאה בהולה בצהריים לבוא לאסוף אותו כי הילד עם חום, רק כדי להיווכח שבשעות אחר- הצהריים הנסיך או הנסיכה כבר מרגישים נפלא!
 

כבר מימי שושלת Song (960- 1279 לספירה) מוכרת האמירה: "בכדי לטפל בילד יש לטפל, בראש ובראשונה, באמא".

עד היום זכור לי כשלון מהדהד שחוויתי בטיפול עם ילד חולה באסטמה קשה - הילד והאם הראו שניהם סימנים רבים של מתח וחרדה, הן מהמחלה והן מהטיפול. אחרי כל טיפול מצבו של הילד השתפר למשך יומיים- שלושה, ואז מצבו חזר והחריף. היה לי ברור מהרגע הראשון שהחרדה של האם משתקפת בילד ולא מאפשרת התקדמות בטיפול. אבל - הייתי מטפל צעיר ופחות מנוסה והתביישתי לומר לה שלדעתי הטיפול צריך להיות משולב על מנת שהילד יבריא. כשלבסוף אזרתי אומץ ודיברתי איתה על כך, מעט האמון שהיה לה בי ובתהליך הטיפול כבר התפוגג והיא החליטה להפסיק את הטיפול.

 

תהליך האבחנה בילדים הוא הרבה יותר ישיר מאשר במבוגרים. מצד אחד - התמונה הקלינית בדרך כלל יותר פשוטה ופחות מורכבת: אין, כאמור, את כל אותם רבדים "תת- קרקעיים" המקשים על המטפל לראות את שורש חוסר האיזון כפי שלעיתים קרובות אנו מוצאים במבוגרים. מצד שני - הכל צריך להתבצע מהר, ביעילות מירבית ותוך כדי הקשבה מתמדת לתגובה של הילד לתהליך האבחנה עצמו. אם הילד (או ילדה!) מתחילים להשתעמם או שנוצר פחד גדול, תהליך האבחנה יכול להידרדר במהירות למאבק ובכי שלא יאפשרו את המשך הטיפול. מובן שיש חשיבות לתהליך התשאול ואיסוף האינפורמציה, אך זה נעשה בדרך כלל עם ההורים ונותן פחות תובנות על "האדם שמאחורי המחלה" מהתהליך המקביל בבוגרים. חשוב תמיד לקחת בחשבון שהאינפורמציה ניתנת דרך הפריזמה של ההורים ומשקפת את העולם הפנימי שלהם ולא רק של הילד, עובדה שעלולה להפריע בראיית התמונה הכוללת. עיקר האבחנה נשען על קשר העין והאינטראקציה הלא- מילולית בין מטפל ומטופל, על אבחנת הדופק והווריד של האצבע המורה, ועל ההתבוננות בגוון הפנים ובסממנים גופניים נוספים.
 

אבחנת הגוף והפנים חשובים ביותר שכן, כפי שתואר לעיל, ילדים אינם חשים צורך להסתיר את מה שמפריע להם וקל (יחסית) למטפל לראות גווני פנים שונים המעידים על מחלה או רמזים גופניים אחרים כגון מבנה גוף, יציבה וכדומה. מניסיוני, המעקב אחרי שינויים בגוון הפנים הוא הכלי המדויק ביותר להעריך את התקדמות הטיפול. אבחנת הדופק בילדים אמנם דורשת רגישות ומיומנות גבוהה יותר מהמטפל, אבל מספקת אינפורמציה ישירה ומדויקת המאפשרת להבחין בין עיקר וטפל בנקל ולבנות טיפול הבנוי מנקודות מועטות - שיקול חשוב במיוחד בטיפול בילדים.

 

יש עוד בדיחה ידועה, הפעם מעולם הרפואה הסינית: "לטפל בילדים זה פשוט. כל מה שיש להם מתחיל מהתקררות או מקלקול קיבה!" למרות שזוהי אמירה פשטנית, האמת היא שחלק ניכר מהמטופלים הצעירים שאני רואה אכן סובלים מסיבוכים של הפרעות במערכת העיכול ובמערכת הנשימה. ההסבר נעוץ בכך ששכבת Tai Yin היא האחרונה להבשיל מבין השכבות ולכן הריאות והטחול הם האיברים הרגישים ביותר למחלות בילדים. זו גם הסיבה שבגיל 5-6 חלק גדול ממחלות הילדות נעלמות או, לעיתים קרובות, מודחקות אל תוך הגוף וממתינות לעיתוי "נוח" לפרוץ בעתיד.

 

בהמשך תמצאו מספר מקרים שאספתי מהקליניקה על מנת להדגים, קצת יותר לעומק, את העקרונות המפורטים לעיל.

 
 



Bleknet.com - בניית אתרים