בעקבות טיפולים חוזרים באנטיביוטיקה מערכת הלימפה "נסתמת" ובלוטות הלימפה הופכות גדושות בפסולת רעילה. מערכת החיסון נשארת כל הזמן פעילה בגוף ולא חוזרת למצבה הטבעי, והילד כבר אינו חולה אך מצבו הכללי רחוק מבריאות תקינה. סימנים אופייניים הם עייפות, חיוורון, חוסר תיאבון, שיעול ונזלת טורדניים, וחוסר חיוניות כללית. במקרים חמורים יותר יופיע גם חום נמוך, בעיקר בשעות הערב. לרופא הילדים אין פתרון הולם. הרפואה הקונבנציונאלית יודעת להרוג חיידקים אבל לא יודעת לחזק את מערכת החיסון. הטיפול הקונבנציונאלי המקובל הוא לרוב "נחכה ונראה" או לחלופין, טיפול אנטיביוטי ארוך טווח על מנת להעלים את הנזלת והשיעול - טיפול אשר לאורך זמן רק יחריף את רגישות הילד למחלות חוזרות.

הרפואה הסינית  מתארת את המחלות הזיהומיות כרוח חיצונית אשר מחדירה לגוף את החיידקים, שהינם בעצם טפילים שמחפשים לחיות על חשבון האנרגיה שגופנו מייצר. הגוף מגייס את מערכת החיסון על מנת להלחם בפולשים הלא רצויים. מלחמה זו יוצרת את החום והדלקת שהם סימני המחלה.

האנטיביוטיקה היא תרופה "מקררת" שמורידה את החום והדלקת של המחלה וממיתה את החיידקים, אבל פוגעת גם בחום ובאנרגיה החיונית לתפקוד התקין של מערכת החיסון ובכך- מחלישה אותו. הטיפול בדיקור מסדיר מחדש את תנועת האנרגיה בגוף ומאפשר למערכת החיסון לחזור למצבה הטבעי.

בכך עוזר הטיפול בדיקור לא רק בהתגברות על המחלה אלא גם, ובעיקר, בהשבת הילד למצב של בריאות תקינה ובחיזוק המערכת החיסונית.

אז בשורה התחתונה - אנטיביוטיקה,כן או לא? התשובה תלויה בחומרת המחלה. במחלות חריפות,עם חום גבוה ודלקת לפעמים אין מנוס משימוש בתרופות חזקות. אולם במצבים כרוניים וכשהילד "לא יוצא מזה" כדאי מאוד לשקול טיפול ברפואה סינית.